השפעת פיטורים המוניים על הכלכלה ושוק העבודה: ניתוח והשלכות

פיטורים המוניים בישראל: פגיעה ישירה בהכנסות העובדים

פיטורים המוניים הם לא רק משבר אישי עבור העובדים המפוטרים – הם גם מהווים מכה קשה לכלכלה ולשוק העבודה כולו.
מחקר של הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצא שהכנסות העובדים המפוטרים יורדות בממוצע ב-26% במשך 11 השנים שלאחר הפיטורים.
מדובר בהרבה כסף והנתון סקרן אותי להבין מה עומד מאחורי הדברים שמשפיע על שוק העבודה הישראלי ועל הצריכה של משקי בית רבים בישראל.

מה הכלכלן אומר?
שההשפעה לא עוצרת כאן – 30% מהעובדים שמפוטרים לא חוזרים לעבודה בשנה הראשונה, ו-7% מהמפוטרים לא חוזרים לעולם לשוק העבודה (קולטים?).

הירידה החדה בהכנסות יוצרת עומס על המשק ועל רמת החיים בישראל- אבל למה בעצם? איך ירידה בהכנסות של אדם אחר משפיעה על המשק?

פגיעה בשוק העבודה והמשק

השלכות של פיטורים המוניים לא דומים לפיטורים שבשגרה.
כאשר עובדים רבים מפוטרים בו זמנית, נפגעת גם הכלכלה הישראלית.
מהסיבה שתהיה ירידה בכושר הצריכה של העובדים (כי אין להם כעת כסף לשלם על צריכה דומה למה שהתרגלו) וזה  גורר ירידה בביקוש למוצרים ושירותים בשוק (הבנתם למה נכון?),
מה שגורם לפגיעה ישירה בעסקים רבים במשק.

ההוצאות הציבוריות גם גדלות – המדינה מוציאה יותר על דמי אבטלה ותמיכה במפוטרים,
ההכנסות ממסים פוחתות עקב ירידה בהכנסות העובדים.
ושוק העבודה הופך חלש יותר >>> והפערים הכלכליים גדלים.

כיצד להיערך לפיטורים בשוק העבודה?

שאלתי את עצמי- של מי המשימה הזו בכלל? של המדינה? של השכירים? האם זה אמור לעניין את המעסיקים?
הנה פתרונות שהם אולי בגדר הפנטזיה, מי יודע?
אני מקווה שלא נהיה במקום הזה.

1. העובדים:

   עובד שידאג להתעדכן  במיומנויות חדשות ולהשתתף בהכשרות מקצועיות- זה יסייע לו במצב ל פיטורים המוניים להיות אטרקטיבי לשוק העבודה מהסיבה שהוא רכש לעצמו כישורים חדשים שאולי יתאימו לתחום עבודה אחר- זה נקרא להשאר תחרותי בשוק העבודה. 

2. המעסיקים:

   גמישות תפעולית:

   מעסיקים יכולים להיערך לשינויים בשוק על ידי יצירת גמישות תפעולית בעסק, למשל על ידי שימוש במודלים של עבודה חלקית, עבודה מרחוק, או חוזים זמניים במקומות בהם זה אפשרי. זה יכול לאפשר להם להתאים את מצבת כוח האדם למצבים משתנים מבלי לבצע פיטורים המוניים אצלם בעסק.

   שקיפות ותקשורת פתוחה:

   שמירה על תקשורת פתוחה עם העובדים מאפשרת ניהול ציפיות בזמן משברים ומונעת חוסר ודאות. כאשר עובדים מודעים לקשיים אבל גם מודעים לתוכניות ארגוניות להתמודדות איתם, תחושת הביטחון עשויה לעלות, וניתן לחשוב על פתרונות שימנעו פיטורים.

3. המדינה:

   המדינה צריכה להיות מוכנה לספק תמיכה לעובדים שנפגעים מפיטורים המוניים, כולל דמי אבטלה, תוכניות הכשרה מקצועיות, ועידוד תעסוקה. המדינה צריכה להשקיע בענפים כלכליים שמתפתחים וצפויים לצמוח בעתיד כמו טכנולוגיה, אנרגיה ירוקה, תעשיות מתקדמות ועוד וכך יהיו מקומות עבודה חדשים בשוק, לוודא שיש סיוע לעובדים להסתגל לשינויים בשוק העבודה, וכמובן גם הגנה חוקית להבטחת זכויות העובדים.

כל אחד מהגורמים האלו תורם לחוסן התעסוקתי של המשק וליכולת של העובדים להסתגל לשינויים בשוק העבודה- גם כל אחד מהם מצריך כסף. הרי הכל כאן סביב כסף.
פתרונות בגדר התאוריה או שנצליח לעמוד בכך? 
האמת, שאני מקווה שלא נזדק לכך.

בשורה התחתונה,
פיטורים המוניים משפיעים בהיקף עצום על שוק העבודה. הם גורמים לירידה חדה בהכנסות העובדים ומשפיעים על הכלכלה הישראלית כולה.
כדי להתמודד עם התופעה, יש צורך בהיערכות מוקדמת והכשרה מקצועית שתסייע למפוטרים לחזור לשוק העבודה ולשמור על יציבות כלכלית במשק- וזה סיכמתי כבר שהפתרונות שציינתי הם לא בהכרח פרקטיים בשטח מהסיבה שתאוריה לחוד ותכלס לחוד- הפתרונות צריכים כסף והרבה.
האם יש כעת כסף למדינה?
משאירה כשאלה פתוחה… את התשובה תפתחו אתם 🙂